<h1>המנהיג הלכ' ערבה והקפת המזבח</h1>
<h2>דף פב מב</h2>
[כתב רבנו האיי ז"ל, נהגו במנהג קדמוננו להקיף בכל יום ג' פעמים, ובשביעי ז' פעמים, וכן נהגו בבבל, ואל תשיבני מדתנן בכל יום היו מקיפין את המזבח פעם אחת ובשביעי שבעה פעמי' שהקפת המזבח עמידה היתה ולא הקפה ברגל והלוך סביביו שהרי לא היה להם רשות לישראל ליכנס בין האולם והמזבח אלא חדוש היה שהולכים ועומדים שם, אך זה המנהג חדוש הוא ג' פעמים, ואין לשנות מן המנהג שכך המנהג פשוט בכל גבול ישראל. והשיב עליו הרב ר' יצחק ן' גיאת ז"ל, שמנהג צרפת וספרד להקיף בכל יום פעם אחת מנהג כשר הוא כדתנן בכל יום היו מקיפין את המזבח פעם אחת וכו', ואין לומ' עמידה היתה דלא מצינו עמידה לשון הקפה ולא הקפה לשון עמידה, ועוד אותו היום מקיפין ז' פעמים איפשר לומ' כן שהיו הולכין ובאין ועומדין שם עד שבע פעמים. ועוד מאי שנא הקפה ברגל מעמידה, ובמסכת מדות [פ"ב מ"ב] תמצא הקפה ואינה עמידה וכן תמצא בכל מקום. ועוד דגרסי' עלה דמתני' בירוש' א"ר אבא זכר לדבר יריחו, והתם הקפה ברגל ובארון וכל ישראל הוה, ואל תשיבני שלא היו רשאין ליכנס שם בין האולם והמזבח דמאי שנא מעמידה דכיון שהותרו הותרו לכל, ועוד דלעבודה [לא] שרי ושלא בשעת עבודה לדבר הרשות לא היו רשאין, אבל בשעת עבודה מותר, ואפי' בשלא בשעת עבודה לדבר מצוה הותרו ליכנס, תדע דאמרי' התם כשהיו ישראל עולין לרגל אע"פ שהיו נמשכין אחת עשרה אמה אחורי בית הכפרת עומדין צפופין ומשתחוין רווחין וכיון שהתרו להמשך ולהכנס אחרי בית הכפרת שלפנים מן המזבח וההיכל והדביר הותרו נמי להקיף בין האולם ולמזבח בשעת מצוה]. ואע"פ שכת' רב היי ז"ל, שבכל יום יהיו מקיפי' שני פעמי' אחת לימין [וחוזר למקומו] ואחת לשמאל וחוזר למקומו, ובשבי' ג' פעמי' לימינו וג' לשמאלו והשביעי לימינו, אין נרא' לי לפי שבכל יום לא היו מקיפין את המזבח אלא פעם אחת ובשביעי ז' פעמי' זכר לדבר יריחו כדאמ' בירושל', וכן אנו עושין זכר למקדש וזכר ליריחו בכל יום פעם אחת וביום ז' ז' פעמי'. וכל הקפות המזבח ומתנותיו לימין היו, כדכתי' ומעלותהו פנות קדים והכבש בדרום היה, ודרשו חכמי' ז"ל, מיכאן כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזרח, ביומא [נ"ח ע"ב] ובזבחי' [ס"ב ע"ב], וכן מנהג כל ישראל להקיף דרך ימין, וכן עיקר. אב"ן הירחי.
